Midrash sobre I Crônicas 26:29

ששת ימים תעשה מלאכה זו היא שר' ישמעאל אומר כתוב אחד אומר ששת ימים תעשה מלאכה וכתוב אחד אומר (כ' ט') ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך כאיזה צד יתקיימו שני כתובין הללו כשישראל עושין רצון המקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים כך הוא אומר (ישעיה ס"א ה') ועמדו זרים ורעו צאנכם ובזמן שאין ישראל עושין רצון המקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן ולא עוד אלא אפילו מלאכת אחרים נעשית על ידיהן כן הוא אומר (דברים כ"ח מ"ח) ועבד את איביו אשר ישלחנו ה' בו: וביום השביעי יהיה לכם קדש. למה נאמר שלא יהו כהנים אומרין הואיל ומותרין אנו במקדש נהא מותרין בגבולין ת"ל וביום השביעי יהיה לכם קדש לכם קדש ולמקדש חול: שבת שבתון לה'. שהיא מסורה לשם לא לבית דין: כל העושה בו מלאכה יומת. לא בו ובחבירו הרי שכתב שתי אותיות אחת בשבת ואחת ביום הכפורים וארג שני חוטין אחד ביום השבת ואחד ביום הכפורים שומיע אני יהא חייב (על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו) ת"ל כל העושה בו מלאכה יומת לא בו ובחבירו: כיוצא בו שבת וכפור לפניו ועשה מלאכה בין השמשות יכול יהא חייב ת"ל כל העושה בו עד שיקבע היום: אין לי אלא מלאכות ותולדות שהן אסורין מניין לאסור שבות ת"ל (כ' י') כל מלאכה יכול יהוא חייבין חטאת על איסור שבות ת"ל מלאכה מלאכה המיוחדת חייבין עליה ואין חייבין על אסור שבות: מנין למקח וממכר והלואה ופקדונות שנקראו מלאכה ת"ל (כ"ב ז') אם לא שלח ידו במלאכת רעהו: מניין לדינין ולטענות ולערעורין ולכל מעשה בית דין שנקראו מלאכה ת"ל (דה"א כ"ו כ"ט) בנניהו ובניו למלאכה החיצונה על ישראל לשוטרים ולשופטים: מנין לקדושין ולנטין שנקראו מלאכה ת"ל (עזרא י' י"ג) אבל העם רב והעת עת גשמים והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים: מנין לחשבונות שנקראו מלאכה שנ' (בראשית ל"ט י״א) ויבא הביתה לעשות מלאכתו: